כל החוקרים תמימי דעים עם הטענה שהיכולות הפונולוגיות, קרי הערנות והעיבוד הפונמי הן רכיב חיוני ביותר לרכישת הקריאה.
כאשר בודקים יותר לעומק מבינים שהיכולת להבחין בין התנועות היא זו שחוסמת לעיתים קרובות את הקורא מלהגיע לפענוח מדויק של מילים. בשפות אלפא-ביתיות ובמיוחד בשפה העברית המנוקדת, יש חשיבות קריטית להבחנה בין תנועות. הקשיים המרכזיים של תלמידים שמתקשים בקריאה בממד הפענוח הם ההבחנה בין התנועות והמודעות לחשיבות של קריאת כל תנועה ותנועה (כלומר כל סימן ניקוד) והאבחנה בין התנועות השונות.
הקבוצה הגדולה ביותר בקרב קוראים* מתקשים, היא קבוצת ה"קוראים המפצים" – הקורא המפצה (Spear-Swerling & Sternberg, 1996) הוא התלמיד אשר תפס את עיקרון הקריאה האלפביתית, אך מיומנויותיו הפונטיות לוקות בחסר. קריאתו מאופיינת בקידוד פונטי משובש (השמטות/החלפות/הוספות של פונמות). בעברית, נפוצים יותר שיבושים בזיהוי התנועות וכן שיבושים באִמות הקריאה (אהו"י), החלפה בין אותיות רפות ודגושות וכן בין שׁ – ל-שׂ. בבגרותו יצליח קורא זה לקרוא חומר ברמה קלה ונמוכה יחסית, וייעזר רבות בתוכן, על מנת לפצות על קשייו בתחום הפונטי. ככל שהחומר יהיה ברמה גבוהה יותר, תתרחש ירידה משמעותית באחוזי הדיוק של הקריאה ומכאן גם ביכולת הקורא להפיק מידע באופן נכון ומעמיק (רון, 2021). באפשרותנו לסייע לקורא המפצה או אפילו למנוע את התרחבות הקושי אם כבר בתחילת הדרך נדגיש את ההבחנה בין התנועות, ההגייה שלהן, וההבנה של מקומן בתוך המילה הכתובה. זאת כאשר בו"ז הקורא תופס ויזואלית את המילים ומאמן את המעבד האורתוגרפי (המנגנון המוחי אשר "מצלם" את המילים, ועוזר לנו לזהות אותן כהרף עין, מבלי להזדקק למלאכת ההמרה ("תרגום") של כל סימן וסימן (אותיות ו/או סימני ניקוד). משחקי זיהוי התנועה בתוך מילים מתרגלים זאת מצוין.
המשחקים "תנועה-מילה" והמשחק "תנועה – תמונה" הם במובן מסוים פורצי דרך, היות והם מאפשרים לתלמידים לתרגל שוב ושוב, באופן משחקי, שאינו משעמם/יותר אטרקטיבי עבורם את החיבור של העיצור לתנועה, תוך התייחסות למרכיבים הפונטיים והאורתוגרפיים של המילים. הגיית התנועה במילה בהיבט השמיעתי תוך ראיית הסימן הוויזואלי שלה (הגרפמה =סימן הניקוד) ותפיסה חזותית של המילה כולה. על סמך ניסיון בעבודה עם תלמידים שהם "קוראים מפצים" אימון שכזה ללא ספק יחזק את מיומנות הקריאה ויביא להישגים טובים יותר! מיותר לציין שלתלמידים שנמצאים בתוך תהליך הרכישה, אימונים אלה עשויים למנוע קשיי קריאה, ולשם בדיוק אנחנו רוצים להגיע!
לאחוז בהגה, לנווט בתנועה – להתקדם בדרך הבטוחה לקריאה!
מטרת המשחק -פיתוח היכולת לזהות פונמה של תנועה (יחידת הקול הקטנה ביותר חסרת המשמעות / צליל בודד) בתוך מלה, למשל, כאשר במילה רק שלוש פונמות, ורק אחת מהן היא תנועה. כלומר, אין אפשרות להתבלבל בין התנועות בתוך המילה. התירגול הוא בזיהוי התנועה והגייתה, תוך דגש על הסימן המייצג את התנועה ועל האורתוגרפיה של המילה כולה. משחק כזה יקדם, ללא ספק את פיתוח השליטה מדויקת בתנועות ואת מיומנויות האנליזה והסינתזה באופן פונטי וחזותי.
מקורות:
רון, ר' (2021). איך קוראים את זה? על הקשיים בקריאה ובאיות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Spear-Swerling, L., Sternberg, R.J (1996) .Off Track, When Poor Readers Become “Learning Disabled.” U.S.A: Westview Press